סטיבן ויינברג

מוצא ושנות הנעורים

סטיבן ויינברג נולד בניו יורק ב-3 במאי 1933, בן למהגרים יהודים: אביו פרדריק היה קצרן בבית משפט ואמו אווה ניהלה את הבית.

עבודה וקריירה

הוא מצא את הפיזיקה בספרי מדע פופולריים — הוא זכר כיצד נתקע על יחס אי-הוודאות של הייזנברג בספר של ג'יימס ג'ינס והבין כמה עוד עליו ללמוד כדי לעקוב אחריו — וסיים ב-1950 את תיכון המדעים של הברונקס, באותו מחזור עם שלדון גלאשו. הוא למד פיזיקה בקורנל, שהה שנה במכון נילס בוהר בקופנהגן וקיבל את הדוקטורט בפרינסטון ב-1957 בהנחיית סם טריימן. מאמרו הגדול, ”מודל של לפטונים”, השתרע על שלושה עמודים ב-1967. הוא הציע שהכוח האלקטרומגנטי והכוח החלש השולט בדעיכה רדיואקטיבית הם שני פנים של אינטראקציה אחת, שנפרדו ביקום המוקדם בשבירה ספונטנית של סימטריה, והוא חייב נשא חדש, בוזון Z, ועמו זרם ניטרלי שאיש טרם ראה.

הזרם התגלה בצֶרן ב-1973, הפרת הזוגיות שנבעה ממנו ב-1978, וב-1979 חלק ויינברג את פרס נובל לפיזיקה עם גלאשו ועם עבד א-סלאם. האיחוד האלקטרו-חלש עומד מאז במרכז המודל הסטנדרטי. הוא כתב גם לקהל הרחב: שלוש הדקות הראשונות (1977) סיפר את המפץ הגדול לכל קורא. הוא לימד באוניברסיטת טקסס באוסטין מ-1982 ועד מותו שם, ב-23 ביולי 2021.