רנה קסין

מוצא ושנות הנעורים

רנה סמואל קסן נולד בבאיון ב־5 באוקטובר 1887 למשפחה ותיקה בעלת מסורת יהודית, והוא כינה את עצמו בן שלושה גבולות: באיון מלידתו, אלזס מצד אמו וניס מצד אביו, סוחר יינות. הוא קיבל תואר דוקטור למשפטים ב־1914, השנה שבה גויס, וב־12 באוקטובר 1914, בראש יחידת פשיטה ליד סן־מיאל, נפצע קשה מצרור של מכונת ירייה.

עבודה וקריירה

כשחזר לחיים האזרחיים לימד משפטים באקס, בליל ומ־1929 בפריז, עמד בראש האיגוד הפדרלי של נכי המלחמה, ובין 1924 ל־1938 היה חבר במשלחת הצרפתית לחבר הלאומים. הוא סירב לשביתת הנשק, הפליג מסן־ז'אן־דה־לוז ב־24 ביוני 1940, הצטרף לגנרל דה גול בלונדון כמשפטן של צרפת החופשית, וניסח את ההסכם שעליו חתמו צ'רצ'יל ודה גול ב־7 באוגוסט 1940. ב־1943 ביקש ממנו דה גול לקבל את הנהגת כל ישראל חברים (אליאנס), רשת החינוך היהודית שבראשה עמד מאז ועד מותו.

החל מ־1946 ישב בוועדת זכויות האדם של האומות המאוחדות והיה המנסח העיקרי של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שאומצה בפריז ב־10 בדצמבר 1948, ובה השיג שתיקרא ״אוניברסלית״ ולא ״בין־לאומית״. הוא כיהן כסגן נשיא מועצת המדינה מ־1944 עד 1960, אחר כך כחבר המועצה החוקתית, וכנשיא בית הדין האירופי לזכויות אדם מ־1965 עד 1968.

הוקרה

פרס נובל לשלום לשנת 1968, שבו לא חלק עם איש, הוענק לו על מאבקו להבטיח את זכויות האדם כפי שנקבעו בהכרזת האו״ם, ובכספי הפרס ייסד ב־1969 בשטרסבורג את המכון הבין־לאומי לזכויות האדם. הוא נפטר בפריז ב־20 בפברואר 1976, וב־5 באוקטובר 1987, במלאת מאה שנה להולדתו, הועברו שרידיו לפנתיאון.