Pnina Tamano-Shata

מוצא ושנות הנעורים

פנינה תמנו-שטה נולדה בווזאבה, כפר סמוך לגונדר שבצפון אתיופיה; בתעודת הזהות הישראלית שלה רשום 1 בנובמבר 1981, תאריך שבחרה בעצמה משום שלא היה כל תיעוד מדויק של לידתה. היא נולדה לקהילת ביתא ישראל, הקהילה היהודית של אתיופיה, נכדתו של הקס שאטו, אחד המנהיגים הרוחניים של יהודי אתיופיה.

עבודה וקריירה

ב־1984, בגיל שלוש, הלכה ברגל לסודאן עם אביה וחמשת אחיה, במה שכינתה לימים מסע רגלי בחציית המדבר, ואילו אמה נשארה מאחור והצטרפה אליהם רק מאוחר יותר. הם היו בין כמעט 7,000 יהודי אתיופיה שישראל הטיסה בחשאי בין נובמבר 1984 לינואר 1985, במבצע הפינוי שנודע בשם מבצע משה. בשנותיה הראשונות בארץ שהתה המשפחה במרכז קליטה ועברה ב־1988 לפתח תקווה, והיא נשלחה לפנימיות הרחק מהבית, כפי שנעשה אז לילדים רבים יוצאי אתיופיה. אחרי שירותה הצבאי למדה משפטים בקריה האקדמית אונו, נאבקה באפליית יוצאי אתיופיה כמנהיגה סטודנטיאלית ואחר כך הייתה לכתבת בערוץ הראשון, השידור הציבורי הישראלי.

היא נבחרה מטעם יש עתיד ב־2013 והייתה לאישה הראשונה ילידת אתיופיה שכיהנה בכנסת; ב־2015 איבדה את מושבה וב־2018 חזרה אליו. ב־17 במאי 2020 הושבעה לשרת העלייה והקליטה, ילידת אתיופיה הראשונה שכיהנה בממשלת ישראל, ומילאה את התפקיד עד סוף 2022. כשרה הובילה, יחד עם יצחק הרצוג מהסוכנות היהודית, את מבצע צור ישראל, שטיסתו האחרונה, במרץ 2021, השלימה את עלייתם של קרוב לאלפיים מבני הקהילה האתיופית.

הוקרה

ביוני 2021 קיבלה את פרס מגן בגין למנהיגות ישראלית, ולאחר שחזרה לכנסת ב־2022 מטעם המחנה הממלכתי עמדה בראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.