Munis Tekinalp

מוצא ושנות הנעורים

מוניס טקינאלפ נולד בשם מואיז כהן ב-1883 בסרס שבמקדוניה העות'מאנית, למשפחה יהודית אורתודוקסית, והוכשר בסמינר המורים היהודי של סלוניקי, שם הוסמך לרבנות אף שמעולם לא כיהן; הוא לא התאסלם רשמית ונשאר יהודי בדתו, אף שנטל שם טורקי ונעשה הדובר היהודי הרהוט ביותר של הלאומיות הטורקית.

עבודה וקריירה

הוא למד משפטים, עבד ככלכלן וכעיתונאי, ועבר בזה אחר זה את שלוש התורות של זמנו: העות'מאניזם לפני 1908, הפאן-טורקיזם במלחמת העולם הראשונה, ואחרי 1923 הכמאליזם, שבו נעשה התאורטיקן האזרחי המרכזי. כרטיס זה אומר בבירור את החלק השנוי במחלוקת ביצירתו, שמדריך תרומות אינו רשאי לרכך: חוברתו „טורקיפיקציה” (1928) הציבה עשר מצוות שלפיהן על מיעוטי טורקיה — ובכללם קהילתו היהודית שלו — לזנוח את לשונותיהם, שמותיהם ומוסדותיהם הנפרדים ולהיטמע באומה הטורקית, והוא ניהל מסע לסיסמה „אזרח, דבר טורקית!”, שלחצה על היהודים דוברי הלדינו לוותר על שפתם.

הוא סבר שההיטמעות היא מחיר הביטחון והאזרחות השווה; רבים בקהילתו חלקו על כך אז, וההיסטוריונים דנים בהשלכות היום. „הכמאליזם” שלו, שיצא בצרפתית ב-1936 עם הקדמה של אדואר הריו, היה התיאור השיטתי הראשון של אידאולוגיית המדינה הטורקית החדשה שהוגש לקוראים אירופים, והוא כתב רבות על כלכלה ועל רפורמת השפה הטורקית. בצעירותו השתתף בקונגרס הציוני העולמי — פרדוקס שהביוגרף שלו יעקב לנדאו בוחן באריכות. הוא עזב את טורקיה ומת בניס ב-1961.