Max von Oppenheim

מוצא ושנות הנעורים

מקס פון אופנהיים נולד בקלן ב-15 ביולי 1860 לשושלת הבנקאים אופנהיים, מן הבתים היהודיים הגדולים בגרמניה; סבו זימון אופנהיים היה יהודי וזכה לתואר ברון ב-1867, ואביו אלברט התנצר לקתוליות ב-1858 כדי לשאת את פאולינה אנגלס, קתולית מקלן.

עבודה וקריירה

מקס הוטבל אפוא כקתולי בלידתו; כרטיס זה מסווג אותו בדרך הייחוס, בזכות סבו היהודי, ואומר בבירור שתחת חוקי הגזע הנאציים סווג כ„בן תערובת מדרגה ראשונה” ונאלץ להשיג היתרים מיוחדים כדי להמשיך לעבוד, בעוד בני משפחה אחרים גורשו או נרצחו. דוקטור למשפטים, הוציא את הון המשפחה על המזרח: מ-1892 נסע מקהיר דרך סוריה, מסופוטמיה ומדבריות ערב, למד ערבית על בוריה ופרסם על שבטי הבדואים מחקר בשני כרכים שעדיין מעיינים בו. ב-1899, בתל חלף שעל גבול טורקיה-סוריה, הובילו אותו תושבים אל דמויות אבן מגולפות הבוקעות מתל; הוא שב לחפור שם ב-1911–1913 וב-1929, וחשף ארמון של הממלכה הארמית גוזאנה מן המאות העשירית-תשיעית לפנה״ס, ולצדו כלי חרס צבועים קדומים בהרבה, שהארכיאולוגים כינו את טיפוסם „תרבות חלף” — היום השם המקובל לאופק ניאוליתי שלם במזרח הקרוב.

כרטיס זה אומר בבירור גם את החלק השנוי במחלוקת בחייו: כנספח בקונסוליה הגרמנית בקהיר חיבר ב-1914 תזכיר שקרא לממשלת גרמניה להסית את נתיניהן המוסלמים של בריטניה, צרפת ורוסיה למלחמת קודש נגד מדינות ההסכמה, וניהל בברלין את לשכת התעמולה שהוקמה לשם כך. מוזיאון תל חלף שלו בברלין נהרס בפצצה בריטית ב-1943; פסלי הבזלת המנופצים הוצאו מן המרתפים והורכבו מחדש מ-27,000 שברים, והם מוצגים שוב באוספי פרגמון. הוא מת בלנדסהוט ב-15 בנובמבר 1946.