Lazar Margulies

מוצא ושנות הנעורים

לזר מרגוליס נולד ב־1895 בגליציה, אז מחוז של אוסטרו־הונגריה ולימים חלק מפולין, ושירת בחיל הרפואה של הצבא האוסטרו־הונגרי במלחמת העולם הראשונה.

עבודה וקריירה

הוא סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת וינה ב־1921 והתמחה במיילדות ובגינקולוגיה, ועסק בהן בווינה מ־1929 עד 1938. עם התפשטות השלטון הנאצי נעצר משום שהיה יהודי והוחזק בבוכנוואלד כאסיר פוליטי, ושוחרר ב־28 באפריל 1939 לאחר שמשפחתו הכינה את הגירתו לבריטניה. הוא הגיע לבריטניה ב־1940, היגר לארצות הברית ב־1941 והשתקע בניו יורק, שם הצטרף לבית החולים מאונט סיני ב־1954. ב־1958, בעת שעבד במחלקת המיילדות שלו, הציע לראש המחלקה, אלן גוטמכר, התקן תוך־רחמי בטוח יותר עשוי פלסטיק, וגוטמכר הניח לו לערוך את הניסויים הקליניים.

ההתקן שפיתח ב־1960 היה ספירלה של תרמופלסט שיושרה בתוך צינורית דקה, נדחפה לרחם בבוכנת פלסטיק ושבה לצורתה, כך שלא היה עוד צורך להרחיב את צוואר הרחם. הוא הגיש את בקשת הפטנט הראשונה שלו ב־8 בנובמבר 1960 והציג את תוצאותיו הקליניות בכנס הבין־לאומי הראשון על התקנים תוך־רחמיים, שנערך בניו יורק ב־1962. הפטנט על התקן הקפיץ הספירלי שלו ניתן ב־17 באוגוסט 1965 והוקנה לקרן המחקר של מאונט סיני, ושיטתו פתרה רבות מבעיות ההתקנים המתכתיים שקדמו לו. הוא מת מדימום מוחי במנהטן ב־1982, אחרי שנשא את עבודתו למען אמצעי מניעה בטוחים יותר מווינה לניו יורק.