Josué Lifshitz

מוצא ושנות הנעורים

ז'וזואה ליפשיץ, יהושע בשמו העברי, נולד בחרסון שבאוקראינה ב־3 בדצמבר 1896 ומת באיברי־סיר־סן ב־17 בנובמבר 1993, בגיל תשעים ושש; המקורות מתארים אותו כיהודי צרפתי ואיש מחתרת, והוריו נמנו עם מייסדי תל אביב.

עבודה וקריירה

הוא עלה לארץ ישראל ב־1912 ושירת במלחמת העולם הראשונה בצבא התורכי ולאחר מכן בצבא הבריטי, ויצא ממנה מעוטר. הוא הגיע לצרפת ב־1920, קיבל תארים במתמטיקה ובהנדסת חשמל, ועבד כמהנדס מ־1924 עד 1940. בליון, ב־1942, השים יהודים בחוות שבהן יכלו לעבור בלא שיבחינו בהם, וזייף תעודות זהות בשם הבדוי אנרי רובר שמפניאק, שנעשה שם המחתרת שלו. הוא הצטרף לשישית, הזרוע המחתרתית של הצופים היהודים שהחביאה ילדים וייצרה תעודות מזויפות, וב־1943 פיקד על היחידה הצבאית שלה בלימוז'.

הוא נעצר בפריגו ב־11 במאי 1944, הוחזק ארבעה חודשים, שוחרר ב־20 באוגוסט 1944, ושירת כסרן בכוחות הצרפתיים הפנימיים. אחרי המלחמה שימש סגן מנהל של קוז'זור, הוועד היהודי לפעולה חברתית ולשיקום, ונטל חלק בהעלאה החשאית של יהודי מרוקו לישראל, ואז התפטר ב־1949, השנה שבה הוכר רשמית שירותו במחתרת.