John Houseman

מוצא ושנות הנעורים

ג'ון האוסמן נולד בשם ז'אק האוסמן בבוקרשט ב-22 בספטמבר 1902, בנו של סוחר תבואה יהודי מאלזס, ז'ורז' האוסמן, ושל מיי דייוויס, בריטית ממשפחה נוצרית ולשית-אירית; בזיכרונותיו כתב בפקחות על האב היהודי ועל החינוך האנגליקני בקליפטון שעשו ממנו, כדבריו, אדם ללא ארץ קבועה.

עבודה וקריירה

הוא עסק בסחר תבואה בארגנטינה ובארצות הברית עד שהמפולת של 1929 רוששה אותו, ופנה לתיאטרון. ב-1934 ביים את הבכורה של האופרה „ארבעה קדושים בשלוש מערכות” של וירג'יל תומסון וגרטרוד סטיין עם צוות שחקנים שחור כולו, וב-1935 פגש את אורסון ולס בן העשרים. יחד העלו את ה„מקבת הוודו” בהארלם עבור הפרויקט הפדרלי לתיאטרון, וב-1937 ייסדו את תיאטרון מרקורי, ש„יוליוס קיסר” שלו בלבוש מודרני ושידור הרדיו שלו „מלחמת העולמות” באוקטובר 1938 נכנסו להיסטוריה.

האוסמן הפגיש את הרמן מנקייביץ' וולס סביב התסריט של „האזרח קיין” (1941), ואחר כך עבר להוליווד כמפיק: „הדליה הכחולה”, „מכתב מאישה אלמונית”, „הם חיים בלילה”, „הרעים והיפים” (1952), „יוליוס קיסר” (1953) עם מרלון ברנדו, „חדר ההנהלה” ו„תאוות החיים”. ב-1968 ייסד וניהל את המחלקה לדרמה של בית הספר ג'וליארד, שבין בוגריו הראשונים קווין קליין, פאטי לופון ורובין ויליאמס, ומתוכה הקים את להקת Acting Company הנודדת.

הוקרה

בגיל שבעים ואחת גילם את פרופסור המשפטים המאיים קינגספילד ב„מרוץ הנייר” (1973), זכה באוסקר לשחקן המשנה, ונעשה פנים מוכרות בזכות סדרת הטלוויזיה ופרסומות סמית' בארני שבהן אמר בהנאה אירונית „הם עושים כסף בדרך הישנה — הם מרוויחים אותו”. הוא מת במאליבו ב-31 באוקטובר 1988.