Izates II of Adiabene

מוצא ושנות הנעורים

איזטס השני נולד בסביבות תחילת הספירה, בנם של מונבז הראשון, מלך חדייב — ממלכה וסאלית של הפרתים סביב ארבלה, בכורדיסטן העיראקית של ימינו — ושל המלכה הילני, שיש לה כרטיס משלה במדריך זה; את סיפורו מספר יוספוס, וזהו התיאור המפורט ביותר של גיור שהותירה לנו העת העתיקה.

עבודה וקריירה

הוא נשלח בנעוריו לחצר כרכס ספסינו, בקצה המפרץ הפרסי, ונמשך ליהדות בידי סוחר יהודי בשם חנניה, שלימד את נשות הארמון; כששב לתפוס את כס המלכות, בסביבות שנת 36, גילה שגם אמו התגיירה, והחליט להימול. חנניה והילני התחננו לפניו שלא יעשה זאת, בטענה שמלך יכול לעבוד את אלוהי היהודים בלי הטקס ושנתיניו לא יסבלו מלך נימול; אך יהודי שני, אלעזר מן הגליל, מצא אותו קורא בתורה ושאל כיצד יוכל לקרוא את החוק ולא לקיימו, ואיזטס שלח לקרוא למנתח באותו יום — הקטע שסופרים קדומים ומודרניים ציטטו בכל ויכוח על מה שעושה גר.

נבואת החורבן התבדתה: הוא מלך כעשרים שנה, השיב את המלך הפרתי ארטבנוס לכסאו, הביס את אציליו המורדים ושלח חמישה מבניו להתחנך בירושלים; ברעב של שנות הארבעים, בימי קלאודיוס, קנו הוא והילני תבואה במצרים ותאנים בקפריסין והאכילו את העיר.

השנים האחרונות

הוא מת בסביבות שנת 55, ועצמותיו ועצמות אמו נשלחו לירושלים, למאוזוליאום שבנתה שם, קברי המלכים; אחיו מונבז השני ירש אותו, ונסיכי חדייב נלחמו על ירושלים נגד רומא במלחמת 66.