Isaac Schneersohn

מוצא ושנות הנעורים

יצחק שניאורסון נולד ב-14 במרס 1879 בקמיאנץ-פודילסקי שבאוקראינה, בשושלת החסידית חב״ד-ליובאוויטש; הוא הוסמך לרבנות בגיל שש עשרה וחצי וכיהן כרב מטעם ברוסיה בטרם נמלט ממהפכת 1917.

עבודה וקריירה

הוא הגיע לצרפת סביב 1920, התאזרח, נעשה מנהל חברה, וניהל סלון שבו התכנסו אנשי רוח יהודים. מה שעשה ב-1943 הוא הסיבה שזוכרים אותו. כשהוא מסתתר בגרנובל תחת הכיבוש האיטלקי, בשעה שהגירושים בעיצומם ותוצאת המלחמה עדיין בלתי ידועה, כינס בדירה ארבעים נציגים של ארגונים יהודיים ושכנע אותם להתחיל לאסוף את מסמכי רדיפתם שלהם בזמן שהיא מתרחשת: פקודות גרמניות, חוזרים של מחוזות, תיקי משטרה, עדויות. המאמץ המחתרתי הזה נעשה למרכז התיעוד היהודי בן זמננו, שהוקם בגלוי בפריז אחרי השחרור, ב-1944, וארכיוניו שירתו את משפט נירנברג ואת כל היסטוריוני השואה מאז.

הוא גם הוביל את בניית אנדרטת הקדוש היהודי האלמוני, שנחנכה בפריז ב-1956, האנדרטה הראשונה מסוגה באירופה. הוא עמד בראש המרכז וערך את כתב העת שלו «העולם היהודי» עד יום מותו, וקיבל את לגיון הכבוד ב-1958. המוסדות שייסד הם היום «מזכרת השואה» בפריז. הוא מת בפריז ב-24 ביוני 1969.