Immanuel Aboab

עמנואל אבוהב נולד בפורטו בסביבות 1555 למשפחה של "נוצרים חדשים" שהאנציקלופדיה יודאיקה מתחקה אחר יוחסינה בדיוק נדיר: אביו, אנריקה גומש, נשא את השם העברי יצחק אבוהב; סבו, דוארטה דיאש, היה אברהם אבוהב, יהודי שהוטבל בכפייה בהמרה ההמונית של יהודי פורטוגל ב-1497, ונכדו של יצחק אבוהב השני, "הגאון האחרון של קסטיליה", שהוביל את מגורשי 1492 לפורטוגל. אביו מת צעיר והוא גודל בידי אותו סב, יהודי בסתר בעיר קתולית, עד שב-1585, בגיל שלושים, עזב את פורטוגל לאיטליה ושם, בפיזה, בפרארה ולבסוף בוונציה, חי בגלוי כיהודי שנולד להיות, מנהיג הקהילה הספרדית-פורטוגלית של ונציה ומגן בלתי נלאה של האנוסים שהלכו באותה דרך, ונשא ונתן בשמם עם רשויות הרפובליקה.

מפעל חייו היה ספר שנכתב למענם: ה"נומולוגיה", או "דיסקורסוס לגאלס", שחובר בספרדית כדי שהנוצרים החדשים יוכלו לקרוא אותו, הגנה על התורה שבעל פה — המסורת הרבנית של המשנה והתלמוד — מפני האנוסים שהכירו את היהדות רק מן התנ"ך של חינוכם הקתולי ופקפקו אם יש לרבנים סמכות כלשהי, ותולדות מסירת התורה ממשה ועד ימיו. הוא עלה לירושלים בשנותיו האחרונות ומת שם ב-1628; ה"נומולוגיה" נדפסה באמסטרדם בשנה שלאחר מכן ונותרה במשך מאה שנה ספר ההדרכה שבו למדו אנוסים ששבו מהי היהדות.

אמתו והעמיקו בעזרת המקורות החיצוניים האלה.

מקור: https://www.encyclopedia.com/religion/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/aboab-immanuel