Hans von Marées

מוצא ושנות הנעורים

הנס פון מארה נולד באלברפלד ב-24 בדצמבר 1837, בנם של אדולף פון מארה, פקיד פרוסי ממוצא הוגנוטי, ושל פרידריקה זוסמן, בתו של סוחר יהודי מחבל הריין — הסב היהודי היחיד שעליו נשען כרטיס זה, כפי שמתעדות הביוגרפיות הגרמניות ומחקר מהיידלברג על הצייר.

עבודה וקריירה

הוא למד בברלין ובמינכן, שם צייר סוסים וחיילים בכובד שכבר הבדיל אותו מן הציור האנקדוטי של זמנו, וב-1864 שלח אותו האספן אדולף פון שאק לאיטליה להעתיק את האמנים הישנים; הוא מעולם לא חזר באמת. ברומא פגש את תאורטיקן האמנות קונרד פידלר, שתמך בו עד סוף חייו, ואת הפסל אדולף פון הילדברנד, ויחד עיבדו השלושה רעיון של אמנות כצורה טהורה, חופשית מסיפור ומרגש, שהמאה העשרים תאמץ לעצמה. יצירתו הציבורית הגדולה היחידה באה ב-1873, כשהזואולוג אנטון דורן ביקש ממנו לעטר את הספרייה של התחנה הזואולוגית החדשה בנאפולי: הפרסקאות של דייגים, קוטפי תפוזים ומתרחצים על שפת המפרץ, שצוירו בחודשים ספורים, הן מן היצירות השלוות ביותר של המאה התשע-עשרה, והיחידות משלו שהושלמו.

את כל השאר — ההספרידות, תור הזהב, משפט פאריס, הגברים והסוסים בחורשות — צייר וצייר מחדש במשך שנים בסטודיו שלו ברומא, בשכבות של שמן וטמפרה שהכהו תחת ידיו, לא מרוצה עד הסוף.

השנים האחרונות

הוא מת ברומא ב-5 ביוני 1887, כמעט אלמוני; פידלר קנה את תכולת הסטודיו, וכשהוצגה במינכן ב-1891 זיהו בה הציירים הצעירים של גרמניה, ולימים בקמן, את אביהם הקדמון.