Gustave d'Eichthal

מוצא ושנות הנעורים

גוסטב ד'אייכטל נולד בנאנסי ב-22 במרץ 1804 למשפחת בנקאים יהודים ממינכן ששמה זליגמן, שהועלתה לאצולה בבוואריה בשם ד'אייכטל, והוטבל לקתוליות בגיל שלוש-עשרה, ב-1817, כשהוריו המירו את דתם — מעבר שכרטיס זה אומר בבירור, ושהוא מעולם לא התייחס אליו כאל מחיקה, שכן כתב על היהדות, על תולדותיה ועל עתידה כל חייו, והיסטוריונים של הרעיונות מתארים את דרכו כמובילה "מן היהדות אל הדת הסן-סימונית".

עבודה וקריירה

תלמידו של אוגוסט קונט בנעוריו, הוא הצטרף ב-1829 לתנועה הסן-סימונית של פרוספר אנפנטן, הסוציאליזם הראשון של העידן התעשייתי, והיה מן השליחים והמממנים שלה, כשהוא מטיף לפיוס בין מזרח למערב, בין יהודים לנוצרים, בין גזעי האנושות; ספרו מ-1839 עם איסמעיל אורבן, "מכתבים על הגזע השחור והגזע הלבן", טען לשוויון ולהשלמה הדדית בין שחורים ללבנים, ובאותה שנה היה ממייסדי החברה האתנולוגית של פריז. תשוקתו השנייה הייתה יוון: הוא נסע לשם ב-1833 כחבר המועצה הכלכלית של הממלכה החדשה, למד יוונית מודרנית, וייסד ב-1867 את האגודה לעידוד לימודי היוונית בצרפת, הקיימת עד היום, כדי להגן על לימוד היוונית ועל עניינו של העם היווני.

בין השתיים כתב על מקורות הנצרות, על הבשורות ועל המקרא, יצירות של רוח חופשית ששום כנסייה לא יכלה להחזיק. הוא מת בפריז ב-9 באפריל 1886.