Gerson von Bleichröder

מוצא ושנות הנעורים

גרזון פון בלייכרדר נולד בברלין ב-22 בדצמבר 1822, בנו של שמואל בלייכרדר, שייסד את הבנק המשפחתי ב-1803 ונעשה הנציג הברלינאי של בית רוטשילד, והוא נותר כל חייו חבר בקהילה היהודית של ברלין — היהודי הראשון בפרוסיה שהועלה לאצולה תורשתית, ב-1872, בלי לקבל עליו טבילה, אף שהטביל את ילדיו שלו, מה שכרטיס זה רושם כפי שהיה.

עבודה וקריירה

הוא קיבל לידיו את הבנק ב-1855 ומ-1859 היה הבנקאי הפרטי של אוטו פון ביסמרק, שאת הונו ניהל ושלאיש סודו נעשה; כשסירב הפרלמנט הפרוסי לתת לביסמרק את הכספים למלחמה נגד אוסטריה ב-1866, בלייכרדר הוא שמצא את הכסף כשארגן את מכירת מניות המדינה במסילת הברזל קלן-מינדן, ואחרי הניצחון על צרפת הוא שישב בוורסאי ב-1871 וניהל את המשא ומתן על תנאי הפיצוי בסך חמישה מיליארד פרנק שגרמניה סחטה מן הרפובליקה המובסת. בעשורים שלאחר מכן היה האיש העשיר ביותר בברלין, הבנקאי של מסילות הברזל של הקיסרות החדשה ושל מיזמיה הקולוניאליים הראשונים, והצינור שדרכו גישש ביסמרק בחצרות זרות; בקונגרס ברלין ב-1878 השתמש במעמדו כדי ללחוץ, יחד עם כל ישראל חברים, לסעיף המחייב את רומניה להעניק זכויות אזרח ליהודיה — סעיף שרומניה התחמקה ממנו לאחר מכן.

הוא היה גם מטרה לאנטישמיות הפוליטית החדשה, שבעבורה הבנקאי היהודי באוזנו של הקנצלר היה ההוכחה לכול, ו"זהב וברזל" של פריץ שטרן, שיצא ב-1977, הפך את חייו למחקר הקלאסי של אותה רוממות דו-משמעית. הוא מת בברלין ב-18 בפברואר 1893.