Georges Mandel

מוצא ושנות הנעורים

ז'ורז' מנדל נולד כלואי ז'ורז' רוטשילד בשאטו, ליד פריז, ב-5 ביוני 1885 — ללא קשר לשושלת הבנקאים — בנו של חייט יהודי מאלזס שעזב את המחוז ב-1871 כדי להישאר צרפתי; הוא נטל את שם אמו, מנדל, כשנכנס לעיתונות, ואף שלא קיים שום דת מעולם לא הכחיש את מה שהיה, והאנטישמים של הימין, שכינו אותו "היהודי מנדל" במשך שלושים שנה, יהרגו אותו על כך.

עבודה וקריירה

בגיל עשרים ואחת היה במערכת עיתונו של קלמנסו, וב-1917, כשקלמנסו נטל את השלטון כדי לנצח במלחמה, נעשה מנדל ראש לשכתו, המארגן המפחיד והבלתי נלאה של סמכות "הנמר", ששבר את התבוסתנים והחזיק את המשרדים בשורה. ציר מחוז ז'ירונד מ-1919, הוא היה שר הדואר מ-1934 עד 1936, כשמודרן את הטלפון ונתן לצרפת את שידורי הטלוויזיה הראשונים שלה, ושר המושבות מ-1938, כשגייס את האימפריה למלחמה שראה מתקרבת; במאי 1940 מינה אותו פול ריינו לשר הפנים, והוא עצר את התבוסתנים ואת הגיס החמישי בעוד החזית קורסת.

הוא סירב לשביתת הנשק, ניסה להעביר את הממשלה לצפון אפריקה על סיפון ה"מסיליה", ונעצר בקזבלנקה; צ'רצ'יל, שרצה בו כמנהיג של צרפת שתמשיך להילחם, כינה אותו "המתנגד הראשון". וישי כלאה אותו, ואחר כך מסרה אותו לגרמנים, שהחזיקו אותו בבוכנוואלד עם לאון בלום; ב-7 ביולי 1944, חודש אחרי הנחיתה בנורמנדי, החזירו אותו הגרמנים למיליס, שירתה בו ביער פונטנבלו כנקמה על הוצאתו להורג של משתף הפעולה פיליפ אנריו.