Francis Libermann

מוצא ושנות הנעורים

פרנסיס ליברמן נולד כיעקב ליברמן בסאוורן שבאלזס ב-12 באפריל 1802, בנו החמישי של לזרוס ליברמן, רב העיר, וגודל ביהדות אורתודוקסית קפדנית ונשלח לישיבה במץ כדי להיות רב בעצמו.

עבודה וקריירה

כרטיס זה אומר בבירור מה שבא אחר כך: בפריז, אחרי משבר אמונה שלימוד התלמוד פתח והמרות אחיו הגדולים העמיקו, הוטבל לקתוליות בערב חג המולד 1826 ונטל את השם פרנסיס, לצערו המתמשך של אביו — המקרה, לפי כללי המדריך הזה, של אדם שנולד וגדל יהודי ועזב את היהדות, ושההלכה והרודפים כאחד היו ממשיכים למנות אותו כיהודי. האפילפסיה מנעה ממנו הסמכה לכמורה במשך עשור; הוא הוסמך לבסוף ב-1841 ובאותה שנה ייסד את אגודת הלב הקדוש של מרים, שהוקדשה להטפת הנצרות לעמים השחורים של אפריקה ולעבדים המשוחררים במושבות, ושאותה מיזג ב-1848 עם הקונגרגציה הוותיקה של רוח הקודש, ה"ספיריטנים", ונעשה למנהיגה הכללי ולמעשה למייסדה השני.

מפריז הכשיר ושלח את המיסיונרים שייסדו את הכנסייה הקתולית בסנגל, בגבון, בגינאה ובחלק גדול ממערב אפריקה ומרכזה, ונתן להם כלל חדש במאה שלו: "היו שחורים עם השחורים, כדי לעצב אותם כפי שעליהם להיות, לא על פי אירופה אלא בהשארת מה ששלהם" — קריאה לכבד את העמים שאליהם הלכו, שהמיסיולוגיה מצטטת עד היום. הוא מת בפריז ב-2 בפברואר 1852, והאפיפיור פיוס העשירי הכריז עליו "נכבד" ב-1910.