Ernesto Nathan

מוצא ושנות הנעורים

ארנסטו נתן נולד בלונדון ב-5 באוקטובר 1845, בנם של מאיר משה נתן, איש עסקים יהודי יליד גרמניה שהתאזרח בבריטניה, ושל שרה לוי נתן, יהודייה איטלקייה מפזארו שבביתה חי בגלות ג'וזפה מציני, נביא האחדות האיטלקית, ושאת ילדיה עזר לגדל; נתן היה יהודי משני הוריו, ואף שהיה חופשי בדעותיו ולא יהודי שומר מצוות, אויביו לא נתנו לרומא לשכוח זאת.

עבודה וקריירה

הוא עבר לאיטליה אחרי מות אביו, ערך את כתבי מציני, נעשה אזרח איטלקי ב-1888, ופעמיים היה המאסטר הגדול של המזרח הגדול של איטליה, הגוף המסוני העיקרי במדינה, מ-1896 עד 1904 ושוב מ-1917 עד 1919. ב-1907 בחרה בו קואליציה של ליברלים, רדיקלים, רפובליקנים וסוציאליסטים — ה"בלוקו פופולרה" — לראש עיריית רומא, היהודי הראשון והלא-קתולי הראשון ששלט בעיר האפיפיורים מאז שאיטליה כבשה אותה ב-1870, והוא ניהל אותה שש שנים: בנה בתי ספר ופתח עשרות גני ילדים, נלחם בספסרות הנדל"ן שכילתה את הבירה באמצעות תוכנית אב מ-1909, ויצר את חברות החשמל והתחבורה העירוניות המשרתות את רומא עד היום.

נאומו מ-20 בספטמבר 1910, ביום השנה לפריצת פורטה פיה, שביקר את עוינות הוותיקן למדינה האיטלקית, עורר תקרית בינלאומית ואת זעמו של פיוס העשירי.

השנים האחרונות

הוא התפטר ב-1913, התנדב לחזית ב-1915 בגיל שבעים, ומת ברומא ב-9 באפריל 1921; נישואי אחותו לתוך משפחת רוסלי עשו אותו לדוד-רבא של האחים האנטי-פשיסטים קרלו ונלו רוסלי.