Edmond James de Rothschild

מוצא ושנות הנעורים

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד נולד בבולון-ביאנקור ב-19 באוגוסט 1845, בנו של ג'יימס דה רוטשילד מייסד הענף הצרפתי של המשפחה, ומת באותה עיר ב-2 בנובמבר 1934.

עבודה וקריירה

מ-1882, כשהמתיישבים הראשונים שהגיעו מרוסיה אחרי הפוגרומים כשלו על אדמה שלא ידעו לעבד, נעשה לתומך המכריע של שיבת ציון, ובראשונה בהצלת ראשון לציון. הוא מימן, פיקח וניהל לא אחת ביד קשה כשלושים מושבות, ובהן זכרון יעקב הקרויה על שם אביו, וראש פינה; הביא אגרונומים, נטע את הכרמים שמהם בא היין הישראלי עד היום, וייבש אדמות מוכות מלריה. הוא ביקר בארץ ישראל חמש פעמים, ב-1887, ב-1893, ב-1899, ב-1914 וב-1925. ב-1899 העביר עשרים וחמישה אלף הקטרים ואת המושבות שעליהם לחברת יק״א, וב-1924 הקים את פיק״א, בלתי תלויה בהסתדרות הציונית, שרכשה יותר מחמישים אלף הקטרים.

הוא הוציא על המפעל יותר מחמישים מיליון דולר מהונו שלו, ובישראל קוראים לו פשוט הנדיב הידוע. באפריל 1954 הועברו עצמותיו ועצמות אשתו אדלאיד לישראל ונקברו ברמת הנדיב; דוד בן-גוריון נשא את ההספד.