דניס גאבור

מוצא ושנות הנעורים

דניס גאבור נולד בשם גינצברג דנש בבודפשט ב-5 ביוני 1900, בנם הבכור של גינצברג ברנאט ויעקובוביץ אדל, במשפחה יהודית שהמירה באותה שנה ללותרניות וקיבלה ב-1902 היתר לשנות את שמה לגאבור; הדת תפסה מקום מועט בחייו והוא כינה עצמו אגנוסטי. הוא שירת בארטילריה ההונגרית בצפון איטליה במלחמת העולם הראשונה, החל ללמוד הנדסה באוניברסיטה הטכנית של בודפשט ב-1918 וסיים בברלין, שם קיבל ב-1927 דוקטורט על רישום מעברים באוסצילוגרף קתודי.

עבודה וקריירה

חקר אלומות האלקטרונים הוביל אותו אל המיקרוסקופים האלקטרוניים, וב-1933 נמלט מגרמניה הנאצית, שבה נחשב יהודי, אל מחלקת המחקר של בריטיש תומסון-יוסטון בראגבי. ב-1946 נעשה נתין בריטי. המיקרוסקופ האלקטרוני של אז טשטש את התמונה מפני שעדשותיו לא היו מושלמות, וב-1947 הציע גאבור לעקוף את העדשות כליל: לרשום לא רק את עוצמת הגל המפוזר אלא גם את מופעו, על ידי הפרעה מול גל ייחוס, וכך יוכל העצם כולו להיבנות מחדש אחר כך. לרישום הזה קרא הולוגרמה.

עם מנורות הכספית המסוננות שהיו ברשותו נותרו התמונות ירודות; הלייזר של 1960 סיפק את האור הקוהרנטי שחסר, וההולוגרמות החזותיות האמיתיות הראשונות הופיעו ב-1964. גאבור עבר לאימפריאל קולג' בלונדון ב-1948 והיה שם פרופסור לפיזיקה יישומית מ-1958 עד 1967. הוא קיבל לבדו את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1971 ומת בלונדון ב-9 בפברואר 1979.