חיים שניצלו

כימות התרומות היהודיות לקידמה האנושית, לחדשנות ולשמירה על חיי אדם

חיים שניצלו הודות לחדשנות

אומדנים שמרניים של חיים שניצלו או שופרו הודות לפריצות דרך רפואיות ומדעיות יהודיות

השפעה כוללת משוערת

~2.8 מיליארד חיים

היהודים הם 26% מהאנשים שזוכים לקרדיט על פריצות הדרך המצילות חיים בהיסטוריה — כלומר כ-50% מ-5.6 מיליארד החיים שאותן פריצות דרך הצילו (ScienceHeroes.com, דרך jinfo.org): דשן הבר-בוש, עירויי דם, כלור במים, חיסונים ועוד

לצפייה בעשרים ושבעה האנשים שהמספר הזה סופר
חיסון נגד פוליו

תורם/ים

Jonas Salk & Albert Sabin

השפעה נמדדת

יותר מ-20 מיליון אנשים שמהלכים על רגליהם

מקרי נגיף הפוליו הפראי ירדו ביותר מ-99% מאז 1988 — מכ-350,000 בשנה ב-125 מדינות לשתי מדינות אנדמיות בלבד. יותר מ-20 מיליון בני אדם מהלכים היום ואלמלא כן היו משותקים.

מקור ארגון הבריאות העולמי, דף עובדות פוליומיאליטיס

סטרפטומיצין (האנטיביוטיקה הראשונה נגד שחפת)

תורם/ים

Selman Waksman

השפעה נמדדת

83 מיליון חיים ניצלו מאז שנת 2000

הסטרפטומיצין (1943) היה התרופה הראשונה שיכלה לרפא שחפת. ארגון הבריאות העולמי מייחס למאבק העולמי בשחפת 83 מיליון חיים שניצלו מאז שנת 2000.

מקור ארגון הבריאות העולמי, דף עובדות שחפת; פרס נובל לרפואה 1952

סוגי דם ועירוי דם

תורם/ים

Karl Landsteiner & Richard Lewisohn

השפעה נמדדת

כ-1.16 מיליארד חיים, בזכות שניהם בחלקים שווים

לנדשטיינר זיהה את סוגי הדם האנושיים ב-1901; שיטת נתרן ציטראט של לוויסון איפשרה לאחסן דם. בזכות שניהם קיימות הכירורגיה המודרנית והרפואה הדחופה.

מקור ScienceHeroes.com, דרך jinfo.org

כימותרפיה ונסיוב נוגד רעלן

תורם/ים

Paul Ehrlich

השפעה נמדדת

כ-14 מיליון חיים, מנסיוב נגד דיפתריה וטטנוס

ארליך טבע את המילה כימותרפיה ופיתח את הסלוורסן (1909), התרופה הראשונה שתוכננה לפגוע במחולל מחלה מסוים — המודל של כל טיפול ממוקד מאז.

מקור ScienceHeroes.com, דרך jinfo.org; פרס נובל לרפואה 1908

הוויטמינים

תורם/ים

Casimir Funk & Alfred Sommer

השפעה נמדדת

כ-8.5 מיליון חיים, בזכות ויטמין A

פונק נתן לוויטמינים את שמם ב-1912 והציג את תורת מחלות החוסר; סומר הראה שוויטמין A מונע עיוורון ומוות בילדות.

מקור ScienceHeroes.com, דרך jinfo.org; בריטניקה (פונק)

מיגור האבעבועות השחורות

תורם/ים

Benjamin Rubin & Aaron Ismach

השפעה נמדדת

כ-71 מיליון חיים, מתוך 142 מיליון המיוחסים למיגור

המחט המפוצלת של רובין ומזרק הסילון של איסמך הפכו את החיסון ההמוני לזול ומהיר די הצורך כדי להשלים את המשימה. האבעבועות השחורות הן מחלת האדם היחידה שמוגרה אי פעם: המקרה הטבעי האחרון בסומליה ב-1977, והמיגור הוכרז ב-1980.

מקור ארגון הבריאות העולמי, אבעבועות שחורות; ScienceHeroes.com, דרך jinfo.org

ציר זמן של פריצות דרך רפואיות

תגליות מצילות חיים מרכזיות ששינו את הרפואה לעד

1901

סוגי דם (שיטת ABO)

Karl Landsteiner

איפשר עירויי דם בטוחים

1908

רעיון הכימותרפיה

Paul Ehrlich

פרס נובל — הניח את יסודות הפרמקולוגיה המודרנית

1912

זיהוי הוויטמינים

Casimir Funk

מנע מחלות תזונתיות

1943

גילוי הסטרפטומיצין

Selman Waksman

התרופה הראשונה לשחפת — פרס נובל 1952

1955

חיסון נגד פוליו

Jonas Salk

מיגור כמעט מוחלט של הפוליו

1961

חיסון פוליו דרך הפה

Albert Sabin

איפשר חיסון בקנה מידה עולמי

מתודולוגיה ומקורות

גישת האומדן: המספר ~2.8 מיליארד הוא הפרשנות היחסית (פרו-רטה) של jinfo.org ל-ScienceHeroes.com: היהודים הם 26% מ-~105 המפתחים המרכזיים של 43 פריצות הדרך הגדולות בהיסטוריה שמצילות חיים, ומקבלים קרדיט על ~50% מ-~5.6 מיליארד החיים שאותן פריצות דרך הצילו. ספירה של כל פריצת דרך שלפחות מחצית ממפתחיה המרכזיים היו יהודים מגיעה ל-~4.3 מיליארד (77%). כל כרטיס למטה נושא את המקור שלו; היכן שאף מקור לא נקב במספר, הכרטיס מוסר את מה שהמקור אכן אומר ולא אומדן משלנו.

מקורות מרכזיים: ארגון הבריאות העולמי (WHO), המרכזים לבקרת מחלות (CDC), קרן פרס נובל, כתבי עת רפואיים שפיטים ונתונים אפידמיולוגיים היסטוריים.

נתוני פוליו: ארגון הבריאות העולמי מציב את נקודת הייחוס של 1988 בכ-350,000 מקרים בשנה ביותר מ-125 מדינות אנדמיות; נגיף הפוליו הפראי ירד מאז ביותר מ-99% והוא אנדמי בשתי מדינות בלבד.

נתוני שחפת: הסטרפטומיצין (1943) היה התרופה הראשונה שיכלה לרפא שחפת. ארגון הבריאות העולמי מייחס לאבחון ולטיפול בשחפת 83 מיליון חיים שניצלו מאז שנת 2000.

עירויי דם: תגליתו של Karl Landsteiner ‏(1901) איפשרה את הכירורגיה המודרנית ואת רפואת החירום, והצילה אינספור חיים במלחמות ובתאונות.

מקורות הנתונים: קרן פרס נובל, ארגון הבריאות העולמי, המרכזים לבקרת מחלות, קרן וולף, האיגוד המתמטי הבינלאומי, קרן לסקר, אוניברסיטת קולומביה

עודכן: דצמבר 2024 • הסטטיסטיקות נאספו ממקורות מאומתים • למידע על המתודולוגיה שלנו