David Cohen (David the Red Sea Singer)

השם והמשפחה

דוד כהן, יליד תל אביב, 25 בנובמבר 1942, הוא הזמר הישראלי שאירופה של שנות השישים הכירה בשם דוד, זמר הים האדום. אין לבלבל בינו לבין הקונטרה־טנור דוד ד׳אור, יליד 1965. הוא בן למשפחת יעקב שלמה כהן, שעלה מתימן בעלייה השנייה והיה מראשי התאחדות התימנים בארץ: אחיו איתמר היה סולן להקת הנח״ל, אחיו שלמה היה סולימאן הגדול, מחלוצי השירה בציבור, ויזהר כהן, זוכה האירוויזיון עבור ישראל ב־1978, הוא אחיינו. המשפחה מאשרת את הייחוס הזה, והאנציקלופדיה העברית מצדה מציינת שבנה הצעיר של אותה משפחה, דוד, היה גם הוא בלהקת הנח״ל, ושסולן בשם דודו כהן שר בה את ענת בתקליט 1962 — מן הנדירים שהותירו הלהקות הצבאיות. עיתון Trouw, שריאיין אותו באוגוסט 1967, כתב שאביו היה שליח ציבור בבית הכנסת ושהמשפחה באה מתימן.

ההתחלה, ואילת

הוא שר מגיל שתים עשרה, עבר בחבורה קטנה, ועם שחרורו מן הצבא העסיק אותו האמרגן רפי נלסון במועדון סוף העולם באילת, שם הוביל את התיירים בשירה ובמחיאות כפיים, ופעם אף שר מתחת למים בחליפת צלילה. אחר כך יצא לראות עולם: באונייה דרך טורקיה ויוון עד ונציה, משם לווינה, לברלין ולערי שווייץ, ולבסוף להולנד, שם נשאר. De Telegraaf דייק באפריל 1967: הוא התחיל בגיל שתים־עשרה עם ארבעה אחים, שכולם נעשו זמרים מקצועיים והופיעו במועדונים אמריקניים; ובמופעי הצבא, עם שניים מהם, קנה את אהבתו לבמה.

על הבמה

הוא שר בארמנית, ביוונית, באנגלית, בעברית, בספרדית ובאיטלקית — וביידיש, בסרט משנת 1968 של טרינקט לחיים — ודיבר שלוש מהן: עברית, אנגלית וספרדית; העיתונות ההולנדית של 1967, שמנתה לו שש שפות על הבמה, כבר ציינה שהוא שר ביותר שפות משהוא מדבר. הוא עיבד בדרכו שירי עם וספיריטואלס, ליווה את עצמו בגיטרה או באחד התופים שאסף, ושר בלי מיקרופון.

הולנד, 1967–1968

הוא הופיע בטלוויזיה בתוכנית הפופ פאנקלוב ב־10 בפברואר 1967 — ודה טלגראף זקף לזכותו ולזכות להקת ביט מטילבורג את הצלחת הפרק כולו — ושוב ב־5 במאי, באותה תוכנית עם פינק פלויד, הקינקס ומנפרד מאן, ובסקאלה ורייטה בפברואר 1968; הוא שר שבעה ערבים בשבוע במועדוני באוס בזנדוורט, במסבאת הפולק של קובי סחרייר בהארלם, בפסטיבל פולק 67 באוטרכט לצד ג׳ולי פליקס, ובינואר 1968 היה אחד מארבעה ישראלים — עם מוטקה חן ורפי נלסון — שפתחו את מועדון הפולק ירושלים של זהב על גדת האמסטל באמסטרדם.

הסיבובים מביאים אותו גם אל מסכי הטלוויזיה בשווייץ, באוסטריה, בגרמניה ובבלגיה: הטלוויזיה הפלמית משדרת אותו ב-24 באוגוסט 1968 בתוכנית הנוער Tienerklanken, בערב ששודר מאוסטנדה. מועדון „ירושלים של זהב”, שבו הוא בין הכוכבים, נפתח ב-15 בינואר 1968; ביולי 1967 שר גם בפונדלפארק לטובת הקרן העולמית לשמירת הטבע, ו-Het Parool כתב עליו „בחור מחונן — לא רק משום שהוא שר שירים ישראליים וספרדיים להפליא, אלא משום שהוא מיומן כל כך בגיטרה ובתוף”.

בתום עונת הקיץ בזנדפורט הפך עם רפי נלסון סירת מגורים לתיאטרון קטן והוסיף לשיר בה — ולכך מכוון הדיוקן שכיתובו „לגור על סירה”.

ישראל, בכל מקום שבו שר

הוא נשא את ישראל לכל מקום שבו שר: בפסטיבל ליל פורים הגדול בהילברסום ב־1 באפריל 1967, לטובת עליית הנוער; כאטרקציה של חגיגות יום העצמאות בקורהאוס שבהאג במאי; בארוחת החנוכה של המסעדה הישראלית תל אביב באמסטרדם בדצמבר; וכשפרצה מלחמת ששת הימים — באולפן, שם הקליטה לו חברת באסארט את We Shall Overcome ואת הו, אילת, כשמחצית הרווח הנקי קודשה למגבית ההולנדית למען ישראל; טראו כתב שבאותה מלחמה עשה בהולנד מעין יחסי ציבור לארצו.

התקליטים, ואחר כך אמריקה

שלושה תקליטונים יצאו בלייבל ההולנדי וואם — The Oriental Beat Goes On, אנו נתגבר וטרינקט לחיים — ובמרץ 1968 יצא עם רפי נלסון, בתיווכו של הזמר היהודי ההולנדי ליאו פולד, לשישה חודשים בבית קפה בניו יורק, ומשם למקסיקו ולאיים הקריביים ההולנדיים. „The Oriental Beat Goes On” הוקלט על מנגינה טורקית שעיבד טד פאודר ושמילותיה מאת רפי נלסון, ובצדו השני „Sometimes I Feel Like a Motherless Child”; הוא השיק ריקוד באותו שם, שהוצג בתוכנית Fanclub על ידי להקתה של הלן לה קלרק.

ארבע שנים אחר כך עדיין מנתה אותו העיתונות באנטילים ההולנדיים בין הישראלים הידועים בחו"ל, לצד האופרים, חיים טופול, ריקה זראי ומייק בראנט. מאוחר יותר, בשם דוד דור, הקליט חמישה אלבומים — „בואי תימן”, פולקלור ישראלי־תימני; „Songs of the Armenian People”; „International”; „Spanish Nostalgia”; „Head to Head” — שישים ואחד שירים בעברית, בארמנית, בספרדית ובאנגלית. החוזה בניו יורק, שהושג בתיווכו של ליאו פולד, היה עבור „סהברה”, המועדון הישראלי שהזמר היידי החזיק עשר שנים ברחוב 72 מערב 253; משם היה אמור להמשיך למקסיקו ולאנטילים ההולנדיים, ולשוב בסוף השנה כדי להקליט שישה תקליטים ל-Basart.

ב-2017 כללה חברת התקליטים התל־אביבית Fortuna Records קטע החתום דוד דור, „ספרי תמה”, באוסף Da'asa: The Haunting Sounds of Yemenite-Israeli Funk 1973-1984 — אותו שיר מופיע גם באלבומו „International”.

חיים אישיים

ב־1968 נשא לאישה את ניקי השוודית, ולהם נולדה בת, דורית; אחרי גירושיהם נשא ב־1979 את דברה, שעמה הוא נשוי עד היום ושממנה נולדו דניאל ודלית. יש לו שישה נכדים, והוא חי כיום בלוס אנג׳לס.